מופעי הרחוב בארץ
מופעי רחוב הם דבר שבשגרה במרבית הערים המרכזיות בעולם. מופעי הרחוב הם אותם מופעי בידור של תאטרון, נגינה, וקרקס המוצגים לקהל עובר ושב ברחובה של עיר כדרך של האומנים להשיג את לחמם בפרוטות שמעניקים נהני המופע. לעיתים אלו מופעים הממומנים על ידי הרשויות כדי למשוך אל עבר הערים תיירים רבים שיהנו מאטרקציות שונות גם ברחבי העיר. שכן דבר זה מוסיף גון וצבע לעיר.מופעי רחוב היו קיימים מאז ומתמיד וכבר בימי קדם נהגו זמרים רבים לנדוד ממקום למקום ולבצע את יצירותיהם ולספר סיפורים כדי להרוויח שירותי בידור אלו. עם התפתחותם של ערים גדולות בעולם, פרחה תרבות שלמה של מופעי רחוב שהמפורסמים שבהם הם מופעי מוסיקה או תאטרון בובות. המטרה הראשונית הייתה למשוך קהל שהוא עובר אורח במקום לשכנעו להגיע אל מקום סגור כמו בית תרבות או מועדון. הנוחות שיש בדבר מושכת אנשים רבים עם משפחות שעברו בדרך מקרה ברחוב ונשארות למופע וספק אם הם היו מגיעים לאותו מופע אם הוא היה נעשה במקום סגור ומסודר. הדרך הזו נאותה לכל אלו שלא שפר גורלם בעסקי האומנות ויוצאים לקרן רחוב על מנת לצוד ארח כמה זוטות כדי שייחיו את נפשם.
מופעי הרחוב מפיחים רוח חיה ונושמת ברחובות העיר והערים הגדולות כרומא או פריז מלאות במופעי רחוב מרהיבים שמעניקים לערים אלו קסם המהלך לכל אורך רחובותיה. את הקסם הזה מנסים רבים לשמר ואף ממשלת צרפת השכילה להבין שיש לטפח מופעי רחוב אלו ולכן החליטה להעניק תמריצים ומלגות לכל אלו שיופיעו ברחוב. בצרפת הדבר הוא לא מן הנמנע. מדינה זו ידעה מאז ומתמיד לתת יחס משנה לפיתוח התרבות ולשיגשוגה. והדבר כפי הנראה משתלם גם משתלם בנוסף לבתים המרהיבים ולנופיה הקסומים של פריז מופעי הרחוב האלו תורמים מעבר לכ צל של ספק לתיירות הכה אדירה שמצויה בפריז שהיא מוגדרת כבר שנים רבות כעיר התיירותית ביותר בעולם כולו.דבר זה מאפיין את האתרים המספקים חופשת סקי מגוונת ודואגות לתת בידור המוני לכל משתתפי החופשה וזאת כדי למשוך אל אתרי הסקי כמה שיותר תיירים.
בישראל מופעי רחוב אינם נפוצים כל כך. זאת מכמה סיבות. ראשית מספר התושבים בערי התרבות הגדולים אינו כה גדול ואיננו מכיל רובעים או איזורים בהם יש אוכלוסיית אומנים ענייה שתצא אל הרחוב. זאת ועוד, לא קיימים מספיק תשתיות של חשמל ומחסה כדי שמופעי רחוב אלו יתקיימו.
הממשלה בישראל לא רואה ערך עליון בפיתוחה של התרבות בארץ ואין לנו הוכחה טובה מזו מאשר להתבונן קמעא בתקציב השנתי המופנה אל עבר כלל שירותי התרבות בארץ-15% לכל היותר. הרי זה סכום מזערי שלבטח לא מצליח לפרנס משוררים וציירים וכל שכן שלא יצליח לפרנס את אומני הרחוב. המצב בארצות אירופה שונה באופן ניכר. והמספרים מדברים בעד עצמם. לפי דו"ח אונסקו שנעשה בארץ לאחרונה, אחוז התקציב שאמור להיות מוגדש לארועי תרבות צריך להיות פי שישה מכפי שהוא היום. לכן מה לנו כי נלין שאין ארועים תרבותיים ראויים ברחוב.
אלא שלא נוכל שלא לראות ניצנים של דבר זה בעיקר בירושלים שהלחה לעודד מופעי תרבות לקהל הרחב. העייריה אף דואגת ליצור לוח הופעות למופעי רחוב אלה על מנת למשוך אליה תיירים רבים לוח הופעות זה מופיע אף באתר האינטרנט של העייריה.